כתיבת ביוגרפיה? סרט ביוגרפי יהיה יותר מרשים, יותר זכיר ויותר מהנה
אך טבעי הדבר שאדם ירצה לכתוב סיפור חיים אישי הן כדי להנציח את פועלו והן כדי להעבירו לדורות הבאים. ובשתי מילים כתיבת ביוגרפיה. כתיבת סיפור חיים היא למעשה תיעוד ושימור אוצר של זיכרונות אישיים המתארים תקופות, מנציחים אירועים מיוחדים, מעלים אור על דמותו ומאירים את מפעל חייו של נושא הביוגרפיה. הנטייה הטבעית היא אכן כתיבת ביוגרפיה. אבל... אם ברצונך באמת למתוח גשר אל הדורות הבאים ולהעביר דרכו את סיפור חייך, את התקופות הסוערות, הרגעים המרגשים ואת המסורת המשפחתית עצתי לך להפוך את הסיפור לסרט. והסיבות רבות. נתחיל ברוח התקופה:
הפקת סרט חיים שכאלה
אנחנו חיים בעולם דיגיטלי. אין זמן, אין סבלנות, הכל מהיר, חייב להיות נגיש תוך שניות ותוך שניות לגרות רגש וחושים. הדור הצעיר מעדיף תמונות ותנועה על פני מילים וקריאה. לכן, אין כמו סרט כדי להעביר סיפור חיים באופן מרתק, מגרה חושים מעורר סקרנות ו...נשאר בזיכרון.
בסרט יש את מימד הקול. ניקח סרט מוכר כדוגמא: ביקור השלום של סאדאת בארץ. כולנו מכירים את קולו המיוחד של הנשיא המצרי כמו גם את נאומו של בגין – NO MORE WAR NO MORE BLOODSHED. שום תיאור כתוב של רגעים היסטוריים אלה לא יצליח להציף בנו אימפקט כל כך עמוק כמו שידור הטלוויזיה של אותם רגעים?
סרט מעביר את המימד החזותי אין כמו תמונה, תנועה, ואפקטים קולנועיים כדי להצית את הדמיון ולשאוב ממאגרי הזיכרון במוח עוד ועוד מראות, תחושות, ריגושים ואסוציאציות הקשורות לתמונה המוצגת.
סרט רואים ביחד ספר קוראים לבד סרט הוא גם אירוע חברתי שמהווה מוקד משיכה לכל בני המשפחה להתכנס יחד ולצפות. והרי המטרה היתה להנחיל לדורות הבאים את סיפור החיים ולא להוסיף עוד ספר למדף הספרים.