זהו סרט על סיפור הההישרדות המדהים של גברת הילדה שימחה לבית גרינבאום באושוויץ ולאורך שנות המלחמה כנערה. העדות שלה ממקור ראשון על עזרתה בניהול התזמורת של אושוויץ בניצוחה של הגברת אלמה רוזה הכנרית והמנצחת הידועה בגבורתה, מדהים ומרגש.
כמה הזוי זה שבמחנות העבודה בבירקנאו ובמחנה אושוויץ הרצחני היתה תזמורת. עיקר הסרט הביוגרפי שהפקנו הוא על חלקה של הילדה בתזמורת, התזמורת שהוקמה באושוויץ ניגנה מארשים ותפקידה הרשמי היה לזרז את העובדים לקום בבוקר ולהגיע לעבודה. היא הורכבה מנשים מכל מזרח אירופה וכשהגיבורה הילדה הצטרפה, היא אמנם לא יכלה לנגן עקב אגזמה בצווארה, אך ניהלה את התזמורת ביחד עם אלמה רוזה מנצחת ונגנית כינור וירטואוזית מווינה שבאוסטריה .מרגע שנכנסה אלמה לניהול התזמורת הן הכניסו יותר ויותר יהודיות להרכב.
סיפור של גבורה
סרט תיעודי ביוגרפי כמו זה של הילדה הוא סרט על גבורה. להיות נערה תחת המשטר הנאצי בברלין, לאבד את כל מה שהיה לה את ביתה ובני משפחתה , לשרוד את הנורא מכל ועוד להציל במסגרת התזמורת בגטו בנות יהודיות נוספות שזכו לתנאים מעט יותר טובים ובזכות כך שרדו. זוהי גבורה והתעלות של רוח האדם על הנסיבות הקשות שלא לדמיין כלל. בהקשר הזה עולה כמובן הספר ‘הזהו אדם’ של פרימו לוי והתובנות המדהימות שלו על האופן בו שרד את התופת וגם הסרט ‘אודיסיאה בחלל’ של סטנלי קובריק שהקדים את זמנו מאוד.
לשרוד בזכות האמנות והמוזיקה הקלאסית
המוזיקה הקלאסית של אלמה רוזה ושטראוס ושוברט מתגלים במלוא תפארתם בסרט הביוגרפי הזה שאנחנו עורכים עבור הילדה ובני משפחתה , ומתוכם עולה גם ההקשר של התנאים החברתיים המורכבים ששררו בגרמניה של תקופת הווימאר וגרמניה הנאצית.
אלמה רוזה שהיתה בת למשפחת אצולה וינאית, בתו של ארנולד רוזה - כנרה הראשי בתזמורת הפילהרמונית של וינה במשך 50 שנה, ברחה להולנד כשהתחילה המלחמה ואפילו הספיקה להתחתן. בשנת 1942 נפלה בידי הנאצים ונשלחה לאושוויץ. שנתיים לאחר מכן היא נפטרה מהרעלת מזון בחודש אפריל 1944. שיר שהיא כתבה נשמר בידי הילדה ומוקרא על ידה בסרט. השיר הולחן ומושמע לעיתים בתזמורת הסימפונית של רעננה.